דיני העבודה בישראל מוסדרים במספר חוקים מרכזיים, תקנות, צווים, הסכמים ואינספור הלכות פסוקות של בתי הדין לעבודה. כל אלו נועדו להסדיר את מערכת היחסים בין העובד לבין מקום העבודה ומעסיקו. תחום דיני העבודה הינו תחום בעל ספקטרום רחב הדורש מומחיות ובקיאות רבה מצד עורכי הדין, וזו מסייעת לטיפול במקצועיות בסכסוכים וסוגיות שונות בתחום זה.
דיני העבודה מטילים על מעסיק את החובה להעניק לעובדיו תנאי עבודה בסיסיים להם זכאי העובד בהתאם לדין, זאת מבלי שהעובד יכול לוותר על זכויות אלה. תעריף שכר עבודה מינימאלי, תשלומים סוציאליים, דמי הבראה, חופשה, חג, דמי מחלה, הפסקות, דמי נסיעה, קיום שימוע, פיצויי פיטורים והודעה מוקדמת הם מבין הזכויות המובטחות לכל עובד.
משרדנו מספק ללקוחותיו (עובדים ומעבידים) ייעוץ, סיוע וליווי משפטי בתחום העבודה ובסוגיות המורכבות שעולות ממנו, לרבות ייצוג וטיפול בהליכים משפטיים בבתי הדין לעבודה, עריכת הסכמי עבודה ועוד.
מי זכאי? התנאים לקבלת שכר מינימום הם היות העובד בוגר ובן 18 שנים לפחות, והיותו מועסק במשרה מלאה כנהוג במקום עבודתו (ועד 182 שעות חודשיות).
החל מיום 1.12.17, גובה שכר המינימום לעובד מגיל 18 ואילך הוא:
שכר חודשי קבוע | 5,300 ₪ |
שכר שעתי | 29.12 ₪ |
שכר יומי (שבוע עבודה בן 5 ימים) | 244.62 ₪ |
שכר יומי (שבוע עבודה בן 6 ימים) | 212 ₪ |
האם עובד יכול להסכים על שכר נמוך משכר המינימום? הזכות לשכר מינימום היא זכות שהעובד אינו רשאי לוותר עליה. לכן, עובד שנאלץ להסכים לשכר נמוך משכר המינימום, מכל סיבה שהיא (למשל, חוסר הבנה או בלחץ המעסיק), אין להסכמה שלו תוקף מחייב, והמעסיק עדיין חייב לשלם לו את שכר המינימום הקבוע בחוק.
האם החובה לשלם שכר מינימום חלה רק על שעות עבודה רגילות? חובת שכר המינימום חלה גם על שעות נוספות, על תקופת הכשרה, התלמדות, השתלמות, הכנה למשמרת וכל תקופה שהעובד נדרש להימצא במקום העבודה.
מי זכאי?
עובד אשר זקוק לתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו זכאי להחזר הוצאות נסיעה עבור כל יום שבו השתמש (או עשוי היה להשתמש) בתחבורה, מלבד הסעות מטעם המעסיק, כדי להגיע למקום עבודתו. עובד המתגורר במרחק של 500 מטרים לפחות ממקום עבודתו ייחשב כמי שזקוק לתחבורה, ולכן יהיה זכאי להחזר הוצאות נסיעה, גם אם בפועל נסע העובדה לעבודה ברכבו, באוטובוס, באופניים או צעד רגלית.
מהו סכום דמי הנסיעה להם זכאי עובד?
גובה ההחזר הוא לפי תעריף נסיעה מוזל באוטובוס ועד 22.60 ₪ ליום, או לפי עלות כרטיסייה לכל הנסיעות הנדרשות, או לפי עלות כרטיס "חודשי אזורי או ארצי", לפי הזול מבניהם (מלבד בשבתות וחגים, שבהם אין תחבורה ציבורית). אם נקבע בהסכם העבודה החזר גבוה יותר מזה שקובע החוק, זכאי העובד לסכום הקבוע בהסכם.
עובד הנעזר במוניות בשל הצורך לנסוע בשבת, בחג או בשעה מאוחרת, אינו זכאי להחזר נוסף מעבר לתקרה היומית (22.60 ₪), אלא אם נקבע אחרת בהסכם קיבוצי (למשל, בענף השמירה) או בהסכם העבודה האישי. אם המעסיק משלם לעובד לפי חודשי אזורי או ארצי, הוא זכאי לקבל בנוסף החזר יומי של 22.60 ₪ לפחות עבור נסיעות בימים שבהם אין תחבורה ציבורית.
האם עובד יכול לוותר על הזכות לדמי נסיעה?
הזכות לדמי נסיעה היא זכות שהעובד אינו יכול לוותר עליה או להסכים על תשלום הוצאות נסיעה נמוכות מהמינימום הקבוע בדין. לכן, עובד שנאלץ להסכים לדמי נסיעה נמוכים מאלו שהוא זכאי להם, מכל סיבה שהיא (למשל, חוסר הבנה או בלחץ המעסיק), אין להסכמה שלו תוקף מחייב, והמעסיק עדיין חייב לשלם לו את דמי הנסיעה הקבועים בחוק.
לכמה זמן הפסקה עובד זכאי?
במהלך יום עבודה של 8 שעות לפחות (שלא בעבודת כפיים), זכאי עובד שעובד 6 ימים בשבוע למנוחה להפסקה ולארוחה של 45 דקות לפחות, ובערבי חג, להפסקה של חצי שעה. עובד שעובד 5 ימים בשבוע, זכאי לאותה הפסקה לאחר 9 שעות עבודה. ביום שלפני המנוחה השבועית וביום שלפני חג ניתן להעסיק עובד שאינו עובד בעבודות כפיים במשך 7 שעות ללא הפסקה.
מה עובד ראשי לעשות בזמן ההפסקה?
במסגרת זמן ההפסקה, חייבת להיכלל הפסקה רצופה אחת של חצי שעה לפחות (בדרך כלל, ארוחת צוהריים). ברבע השעה שנותרה, זכאי העובד לעשן או לעשות כל דבר אחר. עובד זכאי להפסיק את עבודתו לצורך שימוש בחדר השירותים בהתאם לצרכיו. במהלך ההפסקה, רשאי העובד לעזוב את מקום עבודתו, אלא אם כן נדרש אחרת על ידי המעסיק ונוכחותו נדרשת בזמן ההפסקה. ההפסקה לא נכללת כשעת עבודה, אלא אם כן נדרש העובד להישאר במקום עבודתו בזמן ההפסקה.
האם עובד יכול לוותר על זכותו להפסקה?
מתן ההפסקה בתנאים שצוינו היא חובה של המעסיק, והעובד אינו יכול לוותר עליה.
האם חייב לחתום על הסכם עבודה?
מעסיק חייב למסור לעובד שמגיל 18 ואילך ולא יאוחר מ-30 ימים מיום תחילת עבודתו (ולנער, לא יאוחר מ-7 ימים), הודעה בכתב, המפרטת את תנאי ההעסקה. מה צריכה לכלול ההודעה? על ההודעה לכלול את מועד תחילת ההעסקה, את משך ההעסקה (ככל שהוא קצוב), פירוט עיסוקו העיקרי של העובד, תיאור התפקיד, שמו של הממונה הישיר אליו יוכל לפנות בשאלות, פירוט אודות השכר, מועד התשלום, ימי העבודה, משך יום העבודה והשבוע, ימי החופשה, ימי המנוחה ותשלומים סוציאליים אותם מקבל העובד.
שינוי בתנאי העסקה:
במקרה שחל שינוי בתנאי העבודה של העובד כפי שפורטו בהודעה שנמסרה לעובד בתחילת העסקתו, על המעסיק למסור הודעה על כך לעובד תוך 30 יום ממועד השינוי (לעובד מעל גיל 18) או תוך 7 ימים ממועד השינוי (לעובד מתחת לגיל 18).
הפרת חובת המעסיק:
אם המעסיק הפר את חובתו למסור הודעה על תנאי העבודה לעובד, בית הדין רשאי לחייבו בתשלום פיצוי לעובד בסכום של עד 15,000 ₪ (ובמקרים מסוימים אף יותר) גם אם לא נגרם לעובד נזק, ואם ישתכנע כי המעסיק הפר את חובתו ביודעין.
מהן שעות נוספות? שעות עבודה שמעבר לשעות הקבועות בחוק שעות עבודה ומנוחה ייחשבו לשעות נוספות. שעות נוספות מזכות את העובד בתשלום שכר גבוה יותר משעות עבודה רגילות. צו ההרחבה בדבר קיצור שעות העבודה במשק קובע שהחל מחודש אפריל 2018, שבוע העבודה יעמוד על 42 שעות עבודה (במקום 43 שעות).
מהו גובה השכר עבור שעה נוספת? גובה גמול שעות נוספות עבור עבודה ביום חול הוא 125% עבור השעתיים הנוספות הראשונות ו-150% מהשעה הנוספת השלישית ואילך.
איך מחשבים שעות נוספות? חישוב כמות השעות הנוספות נעשה קודם כל על בסיס יומי ולאחר מכן על בסיס שבועי (החישוב אינו נעשה לפי כמות השעות הנוספות החודשית).
שעות נוספות עבור עובד שעובד 5 ימי עבודה בשבוע (ללא משמרת לילה):
נזכיר, החוק קובע 42 שעות עבודה שבועיות. לכן, עובד שמועסק 5 ימים בשבוע יהיה זכאי במשך 4 ימים בשבוע לגמול שעות נוספות על כל שעה שמעבר ל-8 שעות ו-36 דקות בכל יום, נטו ללא הפסקה, ובמשך יום אחד בשבוע (היום המקוצר) על כל שעה שמעבר ל-7 שעות ו-36 דקות בכל יום, וכן עבור כל שעה מעבר ל-42 שעות עבודה רגילות שבועיות. במקומות עבודה בהם עובדים 9 שעות ברוטו ביום, כולל הפסקה רצופה של 24 דקות (ובסה"כ, 8 שעות ו-36 דקות נטו ביום), יהיה זכאי העובד במשך 4 ימים בשבוע לגמול שעות נוספות על כל שעה שמעבר ל-9 שעות ברוטו ביום, ומשך יום אחד בשבוע (היום המקוצר) על כל שעה שמעבר ל-8 שעות ברוטו ביום.
דוגמא:
עובד מועסק במקום שמונהג בו שבוע עבודה של 5 ימים. תקן יום העבודה במשך 4 ימים בשבוע עומד על 9 שעות ברוטו ביום (כולל הפסקה של 24 דקות) וביום ה' בשבוע (היום המקוצר) על 8 שעות ברוטו ביום (כולל הפסקה של 24 דקות). העובד עבד במשך כל השבוע 9 שעות עבודה ברוטו ביום. עבור עבודתו ביום המקוצר, שבו עבד 9 שעות במקום 8 שעות, זכאי העובד לגמול שעות נוספות עבור שעת עבודה אחת נוספת (125%).
שעות נוספות עבור עובד שעובד 6 ימי עבודה בשבוע (ללא משמרת לילה):
עובד שמועסק 6 ימי עבודה בשבוע יהיה זכאי לגמול שעות נוספות עבור כל שעה שמעבר ל-8 שעות ביום עבודה רגיל, על כל שעה שמעבר ל-7 שעות עבודה ביום שישי ועל כל שעה שמעבר ל-42 שעות שבועיות רגילות.
דוגמא:
עובד המועסק במקום שמונהג בו שבוע עבודה של 6 ימים עבד ביום א' 9 שעות, בימים ב'-ה' עבד 7 שעות ביום וביום שישי עבד 6 שעות. עבור יום א' זכאי העובד לגמול שעות נוספות עבור שעה נוספת אחת (125%).
מהם דמי הבראה? מדובר בהשתתפות המעסיק בהוצאות הבראה ונופש. התשלום אינו מותנה בכך שהעובד שהה בפועל בנופש או בבית הבראה. דמי ההבראה עומדים על 378 ₪ (ליום) במגזר הפרטי.
מי זכאי? כל עובד שהשלים שנת עבודה אחת (12 חודשים) לפחות במקום עבודתו זכאי לתשלום דמי הבראה רטרואקטיבית החל מיום עבודתו הראשון.
אופן החישוב: דמי ההבראה מחושבים בהתאם לוותק של העובד במקום העבודה, בהתאם להיקף משרתו ובהתאם למשך העסקתו באותה שנה.
שנות וותק | כמות ימי הבראה |
שנה ראשונה | 5 ימים |
שנה שנייה ושלישית | 6 ימים |
שנה רביעית עד עשירית | 7 ימים |
שנים אחת עשרה עד חמש עשרה | 8 ימים |
שנים שש עשרה עד תשע עשרה | 9 ימים |
שנה עשרים ואילך | 10 ימים |
מהי חופשה שנתית? כל עובד זכאי לחופשה שנתית שנקבעת בהתאם לוותק שצבר במקום העבודה ובהתאם להיקף משרתו. המעסיק רשאי לבחור מתי העובד ינצל את ימי החופש שלו. עם זאת, העובד רשאי לבקש לנצל ימי חופשה במועדים הנוחים לו ועל המעסיק להתחשב בבקשותיו או לנמק את סירובו בטעמים הגיוניים וסבירים. כמו כן, העובד רשאי לנצל יום אחד מהחופשה השנתית במועד שיבחר ויום אחר נוסף מתוך רשימת ימי חופשה לבחירה. במהלך החופשה זכאי העובד לתשלום דמי חופשה בגובה השכר הרגיל שלו.
כמה ימי חופשה צובר עובד כל שנה? קיימים הבדלים במספר ימי החופשה שצובר עובד במקום עבודה שבו מונהג שבוע עבודה בן 6 ימים לבין עובד במקום עבודה שבו מונהג שבוע עבודה בן 5 ימים. כמות ימי החופשה תלויה בוותק, במספר ימי העבודה שעבד העובד באותה שנה ומהשאלה האם הועסק במשך כל השנה או רק בחלקה.
צבירת ימי חופשה לעובד שעובד 5 ימי עבודה בשבוע והשלים לפחות 200 ימי עבודה (כולל ימי מחלה בתשלום) בשנה קלנדרית (מינואר עד דצמבר):
מספר ימי החופשה השנתית שצובר עובד במקומות עבודה שבהם מונהג שבוע עבודה בן 5 ימים תלוי בשאלה אם באותו מקום עבודה או ענף עבודה חל צו ההרחבה בדבר מעבר לשבוע עבודה מקוצר (חל על רוב מקומות העבודה):
שנות וותק | ימי זכאות נטו | ימי זכאות ברוטו (כולל שישי ושבת) |
1-4 שנים (החל מיום 1.1.17) | 12 | 16 |
5 שנים | 12 | 16 |
6-8 שנים | 17 | 23 |
9 שנים ומעלה | 23 | 31 |
במקומות עבודה שעליהם לא חל הצו, נקבע מספר ימי החופשה לפי חוק חופשה שנתית:
שנות וותק | ימי זכאות נטו | ימי זכאות ברוטו (כולל שישי ושבת) |
1-4 שנים (החל מיום 1.1.17) | 12 | 16 |
5 שנים | 12 | 16 |
6 שנים | 14 | 18 |
7 שנים | 15 | 21 |
8 שנים | 16 | 22 |
9 שנים | 17 | 23 |
10 שנים | 18 | 24 |
11 שנים | 19 | 25 |
12 שנים | 20 | 26 |
13 שנים | 20 | 27 |
14 שנים ומעלה | 20 | 28 |
צבירת ימי חופשה לעובד שעובד 6 ימי עבודה בשבוע והשלים לפחות 200 ימי עבודה (כולל ימי מחלה בתשלום) בשנה קלנדרית (מינואר עד דצמבר):
שנות וותק | ימי זכאות נטו |
1-4 שנים (החל מיום 1.1.17) | 14 |
5 שנים | 14 |
6 שנים | 16 |
7 שנים | 17 |
8 שנים | 18 |
9 שנים | 19 |
10 שנים | 20 |
11 שנים | 21 |
12 שנים | 22 |
13 שנים | 24 |
14 שנים ומעלה | 24 |
צבירת ימי חופשה לעובד שעובד 5 או 6 ימי עבודה בשבוע והשלים פחות מ-200 ימי עבודה (כולל ימי מחלה בתשלום) בשנה קלנדרית (מינואר עד דצמבר):
עובד אשר עבד במשך כל השנה, אך פחות מ-200 ימי עבודה, יהיה זכאי לחלק היחסי מימי הזכאות ברוטו (כולל שישי ושבת) בהתאם לחישוב הבא:
אם מתקבל מספר שאינו שלם, מעגלים כלפי מטה.
צבירת ימי חופשה לעובד שהועסק אצל המעסיק רק חלק מהשנה:
עובד שהועסק אצל המעסיק רק בחלק מהשנה (למשל, עובד שהחל את עבודתו אצל המעסיק באמצע השנה וכיו"ב), יהיה זכאי לחופשה שנתית לפי הכללים הבאים:
אם השלים 240 ימי עבודה באותה שנה- יהיה זכאי לחופשה השנתית בהתאם לטבלאות למעלה.
אם לא השלים 240 ימי עבודה באותה שנה- יהיה זכאי לחלק היחסי מימי הזכאות ברוטו (כולל שישי ושבת) בהתאם לחישוב הבא:
עובד בשכר יומי או שעתי זכאי לצבירת ימי חופשה אם עמד באחד מהקריטריונים הבאים:
במידה והעובד אינו עונה על אחד מהקריטריונים, הוא אמנם לא יהיה זכאי לצבור ימי חופשה, אך הוא עשוי להיות זכאי לתשלום מהמעסיק עם סיום עבודתו בסכום של 4% מהשכר הכולל שקיבל במשך כל תקופת העסקתו.
*המידע אינו רלוונטי לבני נוער, עובדי קבלן ועובדים בענפים ספציפיים
דמי חגים לעובד בשכר חודשי: עובד במשכורת חודשית זכאי לתשלום עבור היעדרותו ב-9 ימי חג החל מיום עבודתו הראשון.
דמי חגים לעובד בשכר שעתי\יומי: עובד בשכר שעתי או יומי זכאי אף הוא לתשלום עבור היעדרותו ב-9 ימי חג אם הוא עונה על שלושת התנאים הבאים: (א) הוא השלים 3 חודשי עבודה. (ב) הוא אמור היה לעבוד ביום שחל בו החג אך לא עבד בשל החג (או שהועסק בכורח). (ג) הוא עבד ביום שלפני החג וביום שלאחריו, אלא אם נעדר בימים אלה בהסכמת המעסיק (למשל, לא שובץ לעבודה, מנוחה שבועית וכיו"ב).
דמי חגים לעובד המועסק בימים קבועים: עובד המועסק בימים קבועים בשבוע (למשל, עוזרת בית שמועסקת בימי רביעי), זכאי לדמי חגים גם אם נעדר ביום שלפני או ביום שאחרי החג, שכן ההיעדרות בימים אלה נחשבת להיעדרות בהסכמת המעסיק.
גובה התשלום: מקובל כי גובה התשלום עבור ימי חג יהיה זהה לתשלום עבור יום עבודה רגיל, ללא נסיעות (פרט לעובד שעתי העובד בשעות עבודה משתנות).
עבודה בחג: עובד בשכר שעתי או יומי שעבד בחג זכאי לתשלום של 150% משכרו היומי. לפי פסיקת בית הדין לעבודה, עובד בשכר יומי או שעתי שהועסק בחג שלא מתוך בחירה (באילוץ המעסיק) זכאי גם לתשלום של 150% משכרו וגם לדמי חג בשיעור 100%, ובסה"כ, 250% משכרו הרגיל בגין שעות עבודתו בחג (פרט לעובדים בענף השמירה).
מהם דמי מחלה? עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלה למעלה מיום אחד זכאי לתשלום עבור ימי המחלה. עבור יום המחלה הראשון אין זכאות לתשלום (פרט להורה לילד עם מוגבלות). עבור היום השני והשלישי של המחלה העובד זכאי ל-50% משכר עבודתו הרגיל. החל מהיום הרביעי למחלה העובד זכאי ל-100% משכר עבודתו (פרט לחריגים מסוימים). תקופת הזכאות לדמי מחלה לא תעלה על מספר ימי המחלה שצבר העובד. ככל ובהסכם עבודה קיבוצי או אישי נקבעו הוראות מיטביות יותר מאלה הקבועות בחוק, יחולו ההוראות המיטיבות.
צבירת ימי מחלה: עובד צובר 1.5 ימי מחלה בכל חודש בו עבד בכל ימי העבודה כנהוג במקום העבודה (פרט לעובד שעתי\יומי\משרה חלקית). ככל ועובד מיצה את מכסת ימי המחלה הצבורים שלו, הוא לא יהיה זכאי לקבל שכר עבור ימי מחלה נוספים, אלא אם הוסכם אחרת בהסכם עבודה קיבוצי\אישי.
תנאים לקבלת תשלום עבור ימי מחלה: יש למסור למעסיק הודעה תוך 3 ימים מהיום הראשון להיעדרות. בנוסף, יש להציג למעסיק אישור מחלה.
מי זכאי? כל עובד שכיר שמלאו לו 21 ועובדת שכירה שמלאו לה 20 זכאים להפרשות לביטוח פנסיוני (קרן פנסיה, קופת גמל או ביטוח מנהלים).
מהו שיעור ההפרשות? החל ממשכורת ינואר 2017, שיעור ההפרשות הוא 18.5% מהשכר, מתוכם 6% על חשבון העובד (תגמולי עובד) והיתר (12.5%) על חשבון המעסיק (6.5% הפרשות מעסיק לרכיב תגמולים ו-6% הפרשות מעסיק לרכיב פיצויים). עובדים בשירות המדינה ועובדים שחל עליהם הסדר מיטיב זכאים לשיעורי הפרשות גבוהים יותר.
מאיזה מועד זכאי העובד להפרשות? במקרה שבו לעובד קופת פנסיה פעילה, הוא יהיה זכאי להפרשות כבר מיומו הראשון בעבודה. כלומר, לא תחול עליו תקופת המתנה כלשהי. ההפרשות יתבצעו רטרואקטיבית רק לאחר השלמת 3 חודשי עבודה אצל המעסיק. במקרה שבו לעובד אין קופת פנסיה פעילה, הוא יהיה זכאי להפרשות רק לאחר שחלפו 6 חודשים מהיום בו התחיל עבודתו. כלומר, הוא אינו זכאי להפרשות בעבור 6 החודשים הראשונים מאז תחילת העסקתו.
ממה נגזרים שיעורי ההפרשות? החל מיום 1.1.17, שיעור ההפרשות נגזר מתוך השכר הקובע, שהוא השכר ברוטו, כולל תוספת קבועות, ללא שעות נוספות וללא תשלומים המותנים בתנאים מסוימים, או מתוך השכר הממוצע במשק (11,870 ₪ נכון לשנת 2023), לפי הנמוך מבין השניים. אולם, אם בהסכם העבודה סוכם על הפרשות שנגזרות משכר גבוה יותר, ינהגו לפי מה שקבוע בהסכם העבודה.
מתי ההפרשות יהוו תחליף למלוא סכום הפיצויים? ככל והמעסיק הפריש את מלוא פיצויי הפיטורים (8.33%), ההפרשות יהוו תחליף למלוא פיצויי הפיטורים והמעסיק לא יידרש להשלים פיצויי פיטורים לעובד שפוטר. אם המעסיק הפריש פחות מ-8.33%, יהיה עליו לשלם לעובד השלמת פיצויי פיטורים ובלבד שהעובד זכאי לפיצויי פיטורים.
זכות העובד לשימוע: לא ניתן לפטר עובד בטרם ניתנה לו הזדמנות נאותה, הוגנת וסבירה להשמיע טיעוניו כנגד כוונת המעסיק לפטרו. כל מעסיק מחויב לקיים לעובד שימוע טרם פיטוריו, במסגרתו יוצגו לעובד הנימוקים לרצון המעסיק לפטרו, ואף תינתן לעובד הזדמנות להשמיע טענותיו בעד המשך העסקתו. העובד רשאי להזמין לשימוע נציג מטעמו (עו"ד, בן משפחה וכיו"ב). הזכות לשימוע מוקנית לעובד גם במקרה שבו מבקש המעסיק לשנות באופן מהותי את תנאי ההעסקה של העובד (למשל, העברה לתפקיד אחר, שינוי היקף משרה וכיו"ב) וגם במקרה של קיצוצים במקום העבודה.
עובד שלא התייצב לשימוע: עובד רשאי שלא להתייצב לשימוע ולוותר על זכות הטיעון. משמעות אי ההתייצבות לשימוע אינה הסכמה לפיטורים ולבטח לא התפטרות של העובד.
כללים לשימוע: בפסיקות בתי הדין לעבודה נקבעו כללים ברורים לאופן קיומו של הליך השימוע.
שימוע מאוחר: בית הדין הארצי לעבודה קבע שאם בוצעו פיטורים ללא שימוע, ובגדי לתקן את הפגם של פיטורים ללא שימוע, המעסיק רשאי לערוך שימוע מאוחר. על השימוע המאוחר להיעשות בתום לב, בנפש חפצה ותוך נכונות לשקול מחדש את ההחלטה על הפיטורים שהתקבלו כבר לפני השימוע).
הפרת כללי השימוע: פיטורים שנעשו בניגוד לכללי השימוע עשויים להיחשב כפיטורים שלא כדין. במקרים מסוימים, בית הדין לעבודה עשוי למנוע את הליך הפיטורים או לפסוק לטובת העובד פיצוי כספי.
מי זכאי? עובר שפוטר אחרי שעבד לפחות שנה אצל המעסיק או באותו מקום עבודה זכאי לפיצויי פיטורים (פרט למקרים חריגים, כגון הפרת משמעת חמורה, בהם ניתן לשלול מעובד את הזכאות לפיצויי פיטורים). בנסיבות מסוימות, גם עובד שהתפטר יהיה זכאי לפיצויי פיטורים (התפטרות בדין מפוטר).
שיעור הפיצוי: גובה הפיצוי הוא שכר חודשי אחד לכל שנת עבודה (פרט לעובד בשכר שעתי בהיקף שעות משתנה). מעסיק שהפריש לביטוח הפנסיוני של העובד את מלוא הפיצויים (8.33%) יהיה פטור מתשלום פיצויי פיטורים. מעסיק שהפריש פחות מ-8.33% עבור פיצויי פיטורים יידרש להשלים את השיעור היחסי מסכום הפיצויים שלא הופרש.
שלילת פיצויי פיטורים: הדרך היחידה לשלול פיצויי פיטורים של עובד היא בפנייה אל בית הדין לעבודה. מעסיק אינו רשאי לעשות דין עצמי ולשלול מעובד פיצויי פיטורים על דעת עצמו. בתי הדין לעבודה נוטים לאשר שלילת תשלום פיצויי פיטורים לעובד בנסיבות בהן נגרם למעסיק נזק כתוצאה ממעשיו של העובד.
פיצויי פיטורים לעובד שהתפטר: ככלל, עובד שהתפטר אינו זכאי לפיצויי פיטורים. עם זאת, בנסיבות מסוימות, ובתנאי שהשלים שנת עבודה אחת, עובד שהתפטר יהיה זכאי לפיצויי פיטורים מלאים. הנסיבות המזכות, בין היתר, הן הגעה לגיל פרישה, מצב בריאותי, הרעת תנאים, העברת מקום העבודה, מעבר למקום מגורים מרוחק, חילופי מעסיקים, גיוס למשטרה או לשב"ס וכיו"ב
מהי הודעה מוקדמת? מעסיק המעוניין לפטר עובד מחויב לעשות זאת בהתראה מראש ובכתב. גם עובד המעוניין להתפטר ליתן התראה למעסיק. החל ממתן הודעת הפיטורים ועד סיום העבודה, המעסיק חייב להמשיך ולהעניק לעובד את כל תנאי העבודה שהיה זכאי להם לפני כן. בתקופת ההודעה המוקדמת על העובד להעמיד את עצמו לרשות העבודה ולהמשיך לעובד באותו היקף ובאותה רצינות. המעסיק רשאי לוותר על עבודתו של העובד בתקופת ההודעה המוקדמת בתנאי שישלם לעובד שכר מלא בתקופה זו.
משך ההודעה המוקדמת: תקופת ההודעה המוקדמת נקבעת בהתאם לוותק העובד ובהתאם לאופן תשלום שכרו (חודשי\שעתי). עובד ומעסיק רשאים להסכים על תקופת הודעה מוקדמת ארוכה מזו הקבועה בחוק.
לעיתים עובדים מועסקים כקבלנים עצמאיים למרות שבפועל הם שכירים לכל דבר ועניין. העסקה באופן זה, לרוב, נובעת מדרישה של מעסיק המעוניין לחסוך את עלויות הזכויות הסוציאליות שעליו לשלם לעובד (למשל, חופשה, הבראה, פיצויי פיטורים ועוד).
קביעת יחסי עובד-מעביד היא קביעה משפטית, אשר נבחנת על פי מבחנים שנקבעו בפסיקה ואינה תלויה בהסכמת הצדדים. כלומר, עובד יוכל לתבוע הכרה בדיעבד ביחסי עובד-מעביד, למרות שהסכים להעסקתו כקבלן עצמאי, זאת כדי לקבל את כל הזכויות המגיעות לו מכוח חוקי העבודה. לכן, גם אם בחוזה העבודה הסכים העובד להגדרתו כקבלן עצמאי ולתשלום באמצעות חשבוניות מס, אין בכך כדי לסתור בהכרח קיומם של יחסי עובד-מעביד, והוא יהיה רשאי לתבוע הכרה בדיעבד ביחסי עובד-מעביד.
בפסיקות בתי הדין לעבודה התעוררו לאורך השנים מחלוקות רבות ביחס לשאלת יחסי עובד-מעביד. בסופו של דבר, נקבעו בפסיקה מבחנים ספציפיים לבחינת מהות היחסים בין העובד למעביד. כך, ייתכן מצב לפיו גם עובד המכונה עובד קבלן או מיקור חוץ יכול למצוא את עצמו ככזה שזכאי לזכויות עבודה מעצם מהות היחסים אשר מקנים להעסקתו אופי של עובד-מעביד.
במקרים שבהם נקבע בדיעבד כי התקיימו יחסי עובד-מעביד בין הצדדים, המעסיק יהיה רשאי לקזז את הסכומים העודפים ששילם לעובד כ"קבלן עצמאי" מתוך הסכומים שעליו לשלם לו בדיעבד כשכיר.
המבחנים לבחינת קיומם של יחסי עובד-מעביד:
בחינת קיומם של יחסי עבודה נעשית באמצעות ה"מבחן המעורב" המשלב בתוכו את המבחנים שצוינו למעלה. המבחן העיקרי הוא מבחן ההשתלבות, ואליו נלווים יתר המבחנים כמבחני משנה.